ההורים, בעלי המעונות ומנהלות לידה עד 3 - כל אלו יניעו את השיפור למסגרות הגיל הרך

בשנים האחרונות, תפקידן של מנהלות לידה עד 3 ברשויות המקומיות הפך לחלק בלתי נפרד משיפור מערכת החינוך לגיל הרך בישראל. מנהלות אלו ממלאות תפקיד קריטי ביצירת סביבה בטוחה, מקצועית ותומכת לילדים בגילאי לידה עד שלוש, תוך חיבור בין השטח לבין הרשויות המקומיות ומשרד החינוך. על כתפן אחריות גדולה מאחר והן אלו האמונות על ריכוז התחום בגיל הרך ברשויות המקומיות, תוך מיפוי הצרכים בשטח, פיקוח על יישום מדיניות ומענה לאתגרים שמציבות מנהלות מעונות היום. תפקידן כולל יצירת קשרים הדוקים עם מנהלות המעונות, בניית מנגנוני עבודה סדירים והקפדה על התאמת המסגרות לסטנדרטים מקצועיים וחינוכיים גבוהים.

מעבר לניהול ופיקוח, מנהלות אלו מספקות תמיכה רגשית ומקצועית למנהלות המעונות, אשר לעיתים מרגישות כי הן מתמודדות לבד מול אתגרים לא פשוטים. בזכות ההיכרות המעמיקה עם השטח, הן מצליחות ליצור קשרי אמון עם מנהלות המעונות – קשרים המאפשרים להוביל שינוי של ממש בתחומים כמו חינוך, בטיחות וטיפול בפעוטות.  תפקידן חיוני ברצף החינוכי מאחר והן אחראיות על חיבור בין מסגרות החינוך בגילאי לידה עד שלוש לבין מערכות החינוך לגילאי שלוש עד שש. החיבור הזה חיוני לשמירה על רצף חינוכי שמבטיח התפתחות בריאה וטובה יותר לילדים.

הן מסייעות למעונות היום בתהליכי רישוי ותפעול ומשמשות כגורם מקשר מול משרד החינוך ובשנים האחרונות תפקידן אף התרחב גם להובלת הדרכות והכשרות לצוותים החינוכיים, מתוך הבנה כי חיזוק הצוותים הוא מפתח לשיפור משמעותי באיכות החינוך.

אז נשאלת השאלה, למה עדיין, עוד ועוד מקרי אלימות מתרחשים במעונות? אם יש כח כל כך משמעותי שיכול להוביל לשינוי בשטח, למה זה לא קורה?

כאן בדיוק המקום של מנהלות לידה עד 3 שנתפסות על ידי גורמים רבים ככוח משמעותי שיכול להוביל שינוי אמיתי במערכת החינוך לגיל הרך. בזכות המסירות והמקצועיות שלהן, הן יכולות להפוך למנהיגות בתחום ולספק מענה רחב יותר לאתגרים החינוכיים, הטיפוליים והבטיחותיים העומדים בפני מערכת החינוך לפעוטות.

הרי אם נשים במשוואה את ההורים, האמון בין ההורים לציבור הגננות נסדק, כשבטווחים כל כך קצרים נחשפים עוד ועוד מקרי אלימות, ההורים הפכו לאחראים על מה שמתרחש במעונות וזוהי מציאות מעוותת, הורים לא צריכים להיות מודאגים ממה שקורה כשהם מכניסים את הילד או הילדה שלהם לגן.

לצד ההורים, ומעבר לתחושה הקשה מצד מנהלות המעונות המתמודדות עם אותה סיטואציה, רבות מהן גם מדווחות על תחושת בדידות ועל צורך בסיוע נוסף, מעבר להכשרות החינוכיות הרגילות. כאן נכנסות לתמונה מנהלות לידה עד 3, המספקות מענה לצרכים החינוכיים והרגשיים של הצוותים ויש צורך קריטי בקבלת כלים ייחודיים לבניית צוותים חינוכיים יציבים, איכותיים, להתמודד עם מצוקת כוח האדם ובכך לצמצם אירועי פגיעה בילדים ולשיפור המוגנות במסגרת החינוכית.

האחריות של ההורים צריכה להיות איפה שיש להם את הכח לשפר את איכות המסגרת החינוכית של ילדיהם ולהיות אקטיביים. הדרך שלהם לעשות זאת היא בפניה לרשות המקומית לבדוק מי מנהלת לידה עד 3, לשאול את השאלות הנכונות, איך פועלים ברשות לצמצום אירוע הפגיעה ולצד אלו האחריות של בעלי המעונות לצאת מהקופסא ולשלב עוד פתרונות שיוכלו להוביל למוגנות הילדים.

ישנם כ- 10,000 מעונות, המספקים מענה לכ- 500 אלף פעוטות בגילאי 0 עד 3. התקציב לגיל הרך בשנת 2024 עמד על 184.264 מיליון ש”ח, תוך אישור הרחבת התקציב לגיל הרך בסך 200 מיליון ש”ח שיועד להליכי הרחבת הפיקוח על מעונות היום, ההכשרות וההדרכות. אולם בעקבות המלחמה הרחבת התקציב בוטלה.

אני קורא לרשויות, להיות אלו הפועלות להשקעה בהכשרת מנהלות לידה עד 3 והעצמתן,  מה שיכול להוות מפתח לצמצום תופעות שליליות במעונות היום ולשיפור משמעותי של החינוך והטיפול בפעוטות בישראל. מנהלות אלו הן התקווה החדשה לשינוי בשטח, והן מביאות עמן מסר ברור: עם תמיכה נכונה והשקעה מתאימה, ניתן ליצור מסגרות חינוכיות איכותיות ובטוחות יותר לכל ילדי ישראל.

הכותב הוא מייסד מיזם גן מוגן שמטרתו למנוע אלימות ופגיעה בילדי הגיל הרך דרך בניית צוותי חינוך חזקים ויציבים.